עורך דין משרד הפנים, עורך דין מנהלי, אזרחות ישראלית

חיים משותפים משרד הפנים

בישראל פועלת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים. תפקידה של ועדה מיוחדת זאת הינו לבחון את אותם מקרים חריגים וייחודיים, המצדיקים קבלת מעמד לאזרחים זרים מטעמים הומניטאריים, ואף לאשר מעמד בישראל לרבות מעמד תושב קבע. הוועדה הבינמשרדית פועלת כוועדה מייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול בבחינת בקשות שונות למתן מעמד בישראל.

קרא עוד »
הסדרת מעמד לזרים - עורך דין לענייני הגירה

הסדרת מעמד לזרים – עורך דין לענייני הגירה

בישראל פועלת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים. תפקידה של ועדה מיוחדת זאת הינו לבחון את אותם מקרים חריגים וייחודיים, המצדיקים קבלת מעמד לאזרחים זרים מטעמים הומניטאריים, ואף לאשר מעמד בישראל לרבות מעמד תושב קבע. הוועדה הבינמשרדית פועלת כוועדה מייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול בבחינת בקשות שונות למתן מעמד בישראל.

קרא עוד »
הסדרת מעמד לבת זוג זרה

הסדרת מעמד לבת זוג זרה

בישראל פועלת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים. תפקידה של ועדה מיוחדת זאת הינו לבחון את אותם מקרים חריגים וייחודיים, המצדיקים קבלת מעמד לאזרחים זרים מטעמים הומניטאריים, ואף לאשר מעמד בישראל לרבות מעמד תושב קבע. הוועדה הבינמשרדית פועלת כוועדה מייעצת למנכ"ל רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול בבחינת בקשות שונות למתן מעמד בישראל.

קרא עוד »
מה זאת אהבה לפי רשות ההגירה?

מה זאת אהבה לפי רשות ההגירה? בתור התחלה, לזכור את צבע השער בכניסה לקיבוץ

(פורסם במגזין "הארץ")

רשות האוכלוסין וההגירה מפרידה בין ישראלית, מלכה אגיאון, לבן זוגה הנפאלי, סיווקוטי טויה, שחיים יחד זה שנתיים בקיבוץ עין דור. הרשות קבעה כי עליו לעזוב את ישראל מאחר שהשניים לא הוכיחו את כנות הקשר ביניהם.

בין היתר, הנימוקים להפרדה הם כי הוא "לא יודע מה המשמעות של חבר קיבוץ", הוא "לא זכר את צבע שער הקיבוץ" וכי הוא "מכיר את מנהל הקהילה אך לא זוכר את שמו".

ל"הארץ" נודע כי רשות האוכלוסין וההגירה בעפולה מצאה עשר "סתירות" מסוג זה מתוך 191 שאלות שנשאלו בני הזוג בראיון זוגיות שנערך להם, וקבעה כי על הנפאלי לעזוב את הארץ.

"אחרי שמונה שנים שאני גרושה כחוק ולבד, בלי אהבה וקשר, מצאתי את אהבת חיי, שמקבל אותי עם כל המורכבות והקושי שלי בדאגה לבני הנכה.

בשבילי זאת אהבת אמת בלא מובן המלה. רק כי הוא אזרח זר ולא יהודי מפרידים בינינו", אמרה אגיאון ל"הארץ". בנה של אגיאון, רפאל, בן 25, סובל מניוון שרירים וחושש כי אמו תעזוב אותו ותעבור לנפאל אם לא יאשרו לה לחיות כאן עם בן זוגה.

היא בת הקיבוץ שכבר שנים סועדת את בנה ועובדת בניקיון. היא בת 53 ויש לה שלושה ילדים מנישואים קודמים.

בן זוגה, סיווקטי טויה, בן 40, עובד גם הוא בניקיון. לאחרונה הגישו בני הזוג ערר על ההחלטה לראש דסק צפון ברשות האוכלוסין וההגירה באמצעות עורך הדין עמרי אזולאי, והם מקווים כי יאפשרו להם להמשיך את חייהם יחד בישראל.

הם הכירו כאשר אחיו של טויה, טולסי, שימש עובד סיעודי וטיפל ברפאל. טויה והאם החלו להתכתב ברשת והתאהבו.

לאחר שנים שבהן ניהלו זוגיות ממרחק, בשנת 2017 פנתה אגיאון למשרד הפנים על מנת להזמינו לישראל כבן זוגה, ואושרה כניסתו לישראל, בכפוף להפקדת ערבות של 20 אלף שקלים.

הוא בא לגור עמה בקיבוץ עין דור וקיבל מעמד זמני בישראל המאפשר לו לעבוד. לאחר מכן פנו בני הזוג למשרד הפנים כדי להסדיר את מעמדו בישראל באופן קבוע, ונערך להם ראיון זוגיות באוגוסט 2018.

כשלושה שבועות לאחר הראיון, הודיעה לשכת עפולה של רשות האוכלוסין וההגירה כי דחתה את בקשתם להסדיר את מעמדו "בשל סתירות בראיון".

על החלטה זו הגישו בני הזוג ערר פנימי, ובו הסבירו כי הראיון נערך באנגלית ולא בנפאלית, מה שהקשה על הבנת השאלות וכן כי היו טעויות בוטות של המראיינת בכתיבת הפרוטוקול.

לאחר שהערר הפנימי נדחה, הגיש עו"ד אזולאי ערר לבית הדין לעררים בחיפה. בעקבות זאת, המדינה חזרה בה והחליטה לערוך להם ראיון חוזר.

באפריל 2019 נערך להם ראיון נוסף, ושוב הוחלט לדחות את בקשתם. הפעם ערכו ברשות האוכלוסין וההגירה ראיון ארוך במיוחד — כשעתיים וחצי לכל אחד מהם בנפרד — ולאחריו טענו כי בני הזוג לא ענו תשובות זהות בעשר מתוך 191 שאלות שהוצגו להם ולכן פקידי הרשות לא השתכנעו מכנות הקשר ביניהם.

בין השאלות המכשילות: טויה לא ידע שמות של יישובים בסביבת הקיבוץ שבו הם חיים, לא ידע מה זה חבר קיבוץ ולא זכר מה צבעו של שער הכניסה לקיבוץ.

בשאלה אחרת נמצאה "סתירה" כי "סיווקוטי טויה טען כי קנה לאחרונה שתי כריות ושמיכה, ואילו אגיאון טענה כי לא רכשתם כלום, יש לה הכל בבית", נימקו ברשות האוכלוסין.

"העובדה כי העורר לא יודע מה המשמעות של חבר קיבוץ, אך בוודאי שהדבר לא מעיד כלל וכלל על מעורבותו בחייה של בת זוגתו.

היא נמצאת במעמד שאיננו חבר קיבוץ ועל כן מעורבותה בחיי הקהילה והחברה של הקיבוץ מוגבלת ואינה מהווה חלק מרכזי בחייה", כתב עורך דינם עמרי אזולאי בערר לרשות האוכלוסין. עוד הוסיף כי העובדה שטויה לא יודע לציין שמות של יישובים בקרבת מקום מגוריו אין בה כדי להעיד על הקשר ביניהם. "בני הזוג מתעסקים בחייהם ולא בשינון יישובים קרובים", הוא כתב.

לעניין צבע השער לקיבוץ, כתב אזולאי: "מה זה אומר בדיוק ששני בני הזוג לא זוכרים את צבע השער? שהם משקרים?".

עוד הגיב לטענה לפיה העובדה שטויה טען כי הוא מכיר את מנהל הקהילה אך לא זוכר את שמו: "הוא מכיר אנשים רבים בקרבת מקום מגוריו ללא שהוא זוכר את שמם. כך גם בת זוגו".

עו"ד אזולאי כתב בנושא זה: "ספק אם מנהלת הלשכה עומדת ברף שהיא מציבה לזיכרון האנושי. לא ייתכן לרשום עניין זה כנימוק לסירוב בקשת בני זוג. הם מתנהלים כאחד האדם ואינם זוכרים כל פריט ופריט שהם רוכשים".

לדבריו הצטרפה אגיאון ואמרה: "ממתי צבע השער של הקיבוץ ואם קניתי כרית מעיד על זה שאין אהבה או שהקשר הזוגי בינינו לא חזק? איך הסיבות הלא מוצדקות ולא חשובות האלה יכולות לחרוץ גורל של זוג אוהב?" מעבר לכך, קבל עו"ד אזולאי על כך שמנהלת הלשכה לא יצרה קשר עם איש מכותבי המכתבים שהעידו על הקשר בין השניים (מכתבים שזוגות נדרשים לספק כדי לתמוך בבקשתם, ל"י).

לדברי עורך הדין, מנהלת הלשכה בעפולה "לא התייחסה כלל בהחלטתה לראיות הכבירות והמסה הקריטית של הוכחות שהציגו בני הזוג למערכת יחסים זוגית, רומנטית ואוהבת זה כמה שנים. הם הגישו מכתבים רבים ומגוונים של חברים, מכרים, שכנים, בני משפחה ועוד המעידים על כך שהינם בני זוג אוהבים".

כל עוד הערר הנוסף שהגישו נמצא בבחינה, בני הזוג ורפאל בנה של מלכה, חיים בחשש כבד. "אמא שלי היקרה לי מכל התאהבה בבחור אזרח נפאל והביאה אותו לארץ לחיים משותפים.

בשנה הראשונה האהבה שלהם התחזקה מיום ליום והקשר שלי אתו גם התחזק ואני מאוד נקשרתי אליו. בשנה השנייה לחיים המשותפים משרד הפנים לא מאפשר לאמא שלי להמשיך לחיות בחיים משותפים ומתעלם מהאהבה הגדולה שלהם", סיפר רפאל.

"אני מפחד שבגלל סירוב משרד הפנים לתת לבן זוגה האהוב להמשיך לחיות בחיים משותפים עם אמי, היא תיאלץ לעזוב את הארץ לתקופה וללכת בעקבות האהבה.

כל חיי אמא שלי טיפלה בי לבד במסירות כי אבי עזב את הבית. מאז שאבי עזב את הבית לפני כשמונה שנים לא היתה לאמי אהבה".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "מדובר באזרחית ישראלית הטוענת לזוגיות עם אזרח נפאלי. מבדיקות שנערכו לאורך זמן, לא הצליחו בני הזוג להוכיח כי אכן הם מקיימים זוגיות או חיים משותפים ועל כן ההליך הופסק.

נבהיר כי לפני קבלת ההחלטה נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים. לאחרונה התקבל ערעור בעניינם והוא נבחן".

סגירת תפריט
צרו קשר