תביעה להכרה באבהות

על ההכרה באבהות בישראל ועל חשיבותה

כל ילד שנולד בישראל, ללא יוצא מן הכלל, חייב להירשם ברשות האוכלוסין. רישום הילד כולל גם את ציון זהות הוריו. כאשר שם האב אינו מצוין ברישום, המשמעות המעשית הינה שלילד אין אב, שכן זהות האב אינה מוגדרת ואינה רשמית.
זהות האב וההכרה באבהות הינן בעלות חשיבות רבה, הן מבחינת החובות בהן נושא האב כלפי הילד ובמרכזן החובה למזונות, והן מבחינת הזכויות המוקנות לו מתוקף אבהותו. בין זכויות אלו נמנות הזכות לראות את הילד, הזכות להיות מעורב בחייו, הזכות למשמורת ועוד. כל עוד אין קביעה חד משמעית באשר לזהותו של האב, אין אפשרות להעניק לו את הזכויות והחובות הללו.

הכרה באבהות של אזרח זר

על פי חוק האזרחות החל בישראל, כל ילד שנולד בארץ ואשר אחד מהוריו הינו ישראלי, זוכה לקבל אזרחות ישראלית באופן אוטומטי עם לידתו. עם זאת, לצד ההכרה רשמית של המדינה באזרחותו של הילד, צריך שיהיו לו גם אב ואם מוכרים. כאשר שני הורי הילד הינם אזרחי ישראל, אף אם אינם נשואים, די בהצהרתם במשרד הפנים על כך שהינם הורי הילד, על מנת ששמותיהם יצוינו כהורים בתעודת הלידה של ילדם. הבעיה מתעוררת כאשר האב הינו אזרח זר, שאינו נשוי לאם, או שהנישואין נערכו לפני פחות מ-300 ימים מהולדת התינוק, משמע – לאחר כניסת האם להריון. במקרה כזה, משרד הפנים יסרב לרשום את שם האב בתעודת הלידה של הילד באופן אוטומטי, וידרוש הוכחות ברורות לאבהותו באמצעות בדיקה גנטית.
יצוין כי בדיקת האבהות נדרשת גם במקרים בהם האם הינה אזרחית זרה והאב ישראלי.

הרציונל שמאחורי עמדת משרד הפנים

במצב בו אם הילד הינה אזרחית ישראלית, ואילו האב אזרח זר, או להיפך, משרד הפנים נוטה לגלות חשדנות לגבי הצהרות בני הזוג על הורותם המשותפת, בעיקר כאשר הם לא נשואים. מקורו של חשד זה הינו בניסיונות שנעשו בעבר מצד זוגות מעורבים, ששאפו למעשה להסדיר את המעמד של האב השוהה כאזרח זר בארץ. מכיוון שרישום האב בתעודת הלידה של הילד מקנה לו גם מעמד אזרחי מתוקף היותו נשוי או ידוע בציבור של האם – משרד הפנים אינו מוכן לבצע רישום כזה מבלי שההורים יוכיחו מעבר לכל ספק את זוגיותם ואת אבהותו של בן הזוג.

תביעת הכרה באבהות

תביעת הכרה באבהות הינה הליך הכרחי במקרה של אזרח זר המבקש להירשם כאבי הילד, כאשר הוא אינו נשוי לאם או שנישא לה לאחר תחילת ההיריון, וכך כאמור גם במצב יחסים זהה כשהאב הוא אזרח ישראלי והאם הינה זרה. לצורך רישום האבהות, בני הזוג מחויבים ע"י משרד הפנים לעבור בדיקה גנטית אשר תאמת את טענת האב שאכן הוא אבי הילד. בדיקה כזאת, גם אם שני ההורים מסכימים לה, ניתן לבצע אך ורק באישור בית משפט. זאת באמצעות הגשת תביעה להכרה באבהות לבית המשפט, הכוללת בקשה מנומקת ומפורטת.
הגשת התביעה והטיפול בה כרוכים בהליכים בירוקרטיים שעלולים להימשך לתקופה מסוימת, לפיכך כדאי לפתוח בתהליך מוקדם ככל האפשר. מומלץ להגיש את התביעה כבר במהלך הטרימסטר השני להריון (חודש 5-4 להריון), זאת בשאיפה שפסק הדין יתקבל בסמוך ללידת התינוק.

חשיבות הליווי של עו"ד עמרי אזולאי בתביעה להכרה באבהות

כמו כל הליך משפטי, גם תביעה להכרה באבהות כרוכה בסרבול בירוקרטי ובהצגת דרישות שונות ממגישיה. כאשר מדובר בבני זוג מעורבים, שלא תמיד מודעים לזכויותיהם ואין להם הכוונה הולמת לנימוק הבקשה – ההליך עלול להתארך ולהיתקל בקשיים.
הליווי המקצועי של עו"ד עמרי אזולאי ניתן לאורך כל הדרך, בייעוץ והכוונה טרם הגשת התביעה, בניסוח נימוקי הבקשה בצורה מושכלת ובמעקב על מהלך הטיפול בבקשה עד לאישורה. עו"ד אזולאי מכיר היטב את כל השיקולים העומדים בפני משרד הפנים ובית המשפט, ופועל בנחישות הנדרשת מול גופים אלה כדי להביא לאישור התביעה בדרך המהירה והיעילה ביותר.

סגירת תפריט
צרו קשר